מהו PHV?
PHV (Peak Height Velocity) היא תקופת הזמן שבה הנער עובר את הצמיחה הכי מהירה — הזמן שבו הוא גדל הכי מהר. אצל בנות זה קורה מוקדם יותר מאשר אצל בנים, אבל בנים גדלים יותר במהלך התקופה הזו.
על ידי הבנה של מצב הצמיחה הביולוגי של הספורטאי, נוכל להתאים טוב יותר את תוכן האימונים. ההמלצה היא למדוד בין פעמיים ל-3 פעמים בשנה.
הנטייה לחשוב שבני אדם עוברים את מרבית הגדילה האנכית שלהם בגיל ההתבגרות היא שגויה — הצמיחה לגובה הכי מהירה מתרחשת בחצי השנה הראשונה לחיים.
בזמן תקופת ההתבגרות, גברים גדלים כ-8.3 ס"מ לשנה ונשים כ-7.8 ס"מ לשנה, בהתייחס לאחוזון ה-50 של גובה האוכלוסייה בשנתון מסוים. ממוצע הצמיחה לגובה בנשים הוא כ-9 ס"מ לשנה, ונע בין 5.8 ל-13.1 ס"מ.
באילו גילאים מתרחש PHV?
בהתייחס לחציון (האחוזון ה-50) בארה"ב, PHV מתרחש קודם אצל נשים, בסביבות גיל 11, ולאחר מכן אצל גברים בגיל 13 — אם כי הצמיחה אצל גברים תמיד גדולה יותר מאשר אצל נשים. כלומר, גברים יצמחו יותר מנשים בגיל ההתבגרות, בהתאם לפוטנציאל הגנטי שלהם.
מה גורם ל-PHV?
השפעה של הורמונים שונים, כגון הורמון גדילה, תירוקסין, אינסולין, קורטיקוסטרואידים, לפטין (המשפיע על הרכב הגוף) ופרתירואיד, ועוד. אבל ההורמון המרכזי הוא הורמון הגדילה (GH).
כתוצאה מכך יש שיפור ביכולות האתלטיות בזמן ואחרי שלב הגדילה, הנובע מהבשלות הביולוגית:
- עלייה בריכוז האנדרוגן
- עלייה בהתמיינות סוגי סיבי השריר (לבנים/אדומים)
- עלייה באדנוזין טרי-פוספט (ATP)
- עלייה בריכוז קריאטין פוספט
- שינוי במבנה האדריכלי של הגיד-שריר
למה PHV חשוב לפיתוח יכולות אתלטיות?
לפני, בזמן ואחרי הצמיחה המואצת משתנה הרגישות של ספורטאים לסוגי אימון שונים (כוח, מהירות, היפרטרופיה). בעבר זה נקרא "חלון הזדמנויות", אך המושג הזה יצר בלבול בקרב מדעני ספורט, כי הוא מרמז שהיכולות האלו עלולות "להתפספס" — כאילו יש תקרה ליכולות אתלטיות, ושאם חלון הזמן הזה מתפספס, המיקסום יהיה נמוך יותר.
כלומר, שספורטאי שמנצל את השלבים הנ"ל יהיה בעל יכולת גבוהה יותר מאשר אחד שלא — וזה פשוט לא נכון. מעבר לכך, זה הוליד את המונח "תקופות של אדפטציות מואצות", שמרמז שהתקופות הנ"ל הן פשוט תקופות שבהן הספורטאי ישיג שיפור גדול יותר ביכולות האתלטיות. לתקופות אדפטציה כאלה יש כמה הנחיות לתכנון אימונים, כולל תוכן האימון, עצימות ותדירות, פריודיזציה, סגנון האימון והפרדה לקבוצות אימון.
לכן, חישוב שלב הצמיחה המואצת יעזור לנו להתאים תוכנית אימון אישית יותר, בהתאם לגיל הביולוגי ולא הכרונולוגי. לדוגמה, ילדים לפני שלב ההתפתחות המואצת — יתאימו להם יותר סגנונות אימון עם גירוי עצבי גבוה, כמו ספרינטים ואימון פליומטרי. בעוד שמתבגרים אחרי ה-PHV יפיקו יותר תועלת מאימונים שמספקים גם יכולות עצביות וגם שריריות (אימוני כוח מובנים ואימונים פליומטריים).
בנוסף, מתבגרים אחרי PHV מגיבים טוב יותר לאימוני מסה מאשר מתבגרים לפני PHV, עקב ריכוז גבוה יותר של ההורמונים הנ"ל. כמו כן, בנים מפיקים שיפור גדול יותר בכלל מרכיבי הכושר הגופני מנשים בשלב ההתבגרות, פרט לגמישות.
בהתחשב בכך שתקופות האדפטציות המוגברות אכן קיימות, זה יכול לעזור למאמנים ולמדעני ספורט להתאים את האימונים בצורה טובה יותר.
למרות שדנו כאן בהשפעה של משתנים מסוימים הקשורים ל-PHV, ובהשפעתם על ביצועים אתלטיים, לא דנו באילו מניפולציות אימון יש לעשות כדי למקסם יכולות אתלטיות. להעמקה בנושא, כדאי לקרוא על youth strength training.
איך מודדים PHV?
על ידי מספר נתונים (maturity offset) ניתן להעריך באיזה גיל הילד יגיע לשלב ה-PHV. יש כמה דרכים למדוד maturity offset — חלקן דורשות בדיקה גנטית או צילום רדיוגרפיה. אך פותחה שיטה פשוטה ולא פולשנית למדידת PHV. כדי לחשב את ה-maturity offset צריך את הנתונים הבאים:
- מין
- תאריך לידה
- תאריך מדידה
- גובה בישיבה (ס"מ)
- גובה בעמידה (ס"מ)
- משקל (ק"ג)
כל טעות מדידה תגרום לשינוי משמעותי בתוצאה, לכן חשוב להיות מדויקים.
בנוסף ל-PHV, גם גיל השלד וגם PWV הן שיטות מהימנות למדידת הגיל הביולוגי ושלב הצמיחה המואצת.
לפי המדידה שבחרנו, ניתן לדעת גם כמה קרוב הילד לשלב הצמיחה המואצת, ואז לתכנן את האימון בצורה טובה יותר. ככל שהילד קרוב יותר ל-PHV, כך הבדיקה אמינה יותר. הגיל המומלץ לבדיקה אצל בנות הוא בין 9–13, ואצל בנים בין 12–16. ערכים שליליים מראים שהשלב עדיין לא התחיל, בעוד ערכים חיוביים אומרים שכבר עברנו את השלב (מדובר על ציר זמן).
האם PHV היא בדיקה אמינה ומהימנה?
לפי סקירה משנת 2002, היא אכן מספקת נתונים מהימנים ומדויקים. אך לשם כך יש להיצמד לפרוטוקול הבדיקה, מכיוון שכל חוסר עקביות יפגע בתוצאות. המהימנות הכי טובה של הבדיקה היא בטווח של שנה משלב הצמיחה המואצת, ורצוי לבדוק כמה פעמים בשנה.